בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' נביל ואח'

החלטה

הבנק – התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים 1,2 בגין יתרת חוב בלתי נפרעת בחשבונם ,ונגד הנתבע 3 בגין ערבותו לחובותיהם של הנתבעים 1,2 כלפי התובע.

לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.בקשה לפתיחת חשבון עו"ש ותנאים כלליים לניהול חשבונות עו"ש דביטוריים, חתומים ע"י

הנתבעים 1,2.

2.כתב ערבות לכל חוב - מוגבלת בסכום של 135,000 ₪ - חתום ע"י הנתבע 3.

3.דף חשבון המראה את יתרת החוב.

ביום 14.11.10 ניתן פס"ד נגד הנתבע 2 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמו.

ואילו הנתבע 1 טרם הגיש בקשה למתן רשות להתגונן , וניתנה לו אורכה נוספת לצורך זה.

בבקשתו למתן רשות להתגונן טוען הנתבע 3 בין היתר כי כתב התביעה חסר נתונים מהותיים שאינם מאפשרים לו להתגונן כיאות; כי בכתב הערבות לא צויין מהי הריבית החריגה ולא צורף שום מסמך המעיד כי הודע למבקש על שיעור הריבית; וכי הוא פטור מערבותו.

הנני סבורה כי אין ממש בטענות המבקש.

לכתב התביעה צורפו כל המסמכים הדרושים על מנת להכשיר את התביעה להידון בסדר דין מקוצר.

ב"כ המבקש לא הגיש בקשה להמצאת מסמכי הבנק, ואין הוא מעמיד כל גירסה חשבונאית נוגדת לרישומי הבנק הנתמכים במסמכיו.

כתב הערבות ככתוב בו הינו לכל חוב ומוגבל לסכום של 135,000 ₪.

צודקת ב"כ המשיב כי טענות המבקש סתמיות וכלליות, ואשר לשיעורי הריבית – המבקש לא פרט את טענותיו ולא נתן ביטוי חשבונאי – כספי לסכומים שלפי דעתו - אין לחייבו בהם.

המבקש אינו כופר בחתימתו על כתב הערבות, עליה חתם מרצונו החופשי, ומקובלת עלי עמדת ב"כ המשיב כי מדובר בהגנת בדים גרידא.

בהעדר טענות הגנה כנגד החוב נשוא כתב התביעה, אני דוחה את הבקשה למתן רשות להגן.

התובע זכאי ליטול פס"ד נגד הנתבע 3 עפ"י העתירה שבכתב התביעה.

נחתם פסק דין.

אין צו להוצאות הבקשה.